
אני חושבת שהדבר שהכי קשה לאנשים לוותר עליו (באותו מקום עם הקפה) זה מתוקים או פחמימות ריקות (שבגוף זה אותו הדבר). הרי המשיכה למתוק היא אבולוציונית, היא מושרשת עמוק בביולוגיה שלנו. סוכר ובעיקר גלוקוז, זה הדלק המרכזי של הגוף (כמובן גם של המוח), מקור להפקת אנרגיה.
בתקופות קדומות מזון "מתוק" כמו פרי בשל היה לפעמים מקור אנרגיה חשוב להישרדות. בנוסף, בטבע, טעם מתוק מעיד (כמעט תמיד) על כך שהמזון אינו רעיל (בשונה מטעם מר). וגם חלב אם הוא מתקתק, זה מנגנון מולד ולא נרכש.. עוד סיבה שיש לנו העדפה מולדת למתוק
חוץ מזה, אכילת מתוק מפעילה מערכת תגמול במוח ומשחררת דופאמין (אותו הורמון שקשור להנאה ולמידה), מה שמחזק את החיפוש אחר מתוק.
הבעיה מתחילה אצלנו, בעולם המערבי (לצערי כבר קיימת גם במזרח), היום יש "שפע" בלתי מוגבל של סוכר, חוץ ממתקים, "שתייה קלה", מזון מעובד, הוא נמצא כמעט בכל מקום… במנות במסעדה, ברטבים קנויים, אפילו בחטיפים מלוחים וחטיפי אנרגיה "בריאים".
המנגנון הקדום בגוף עדיין פועל (האבולוציה לא הדביקה את קצב השינוי)- אנחנו ממשיכים להימשך למתוק ולרצות מתוק גם שכבר אין מחסור. שאוכלים סוכר/פחמימה פשוטה - מתרחשת עלייה חדה ברמות הסוכר בדם- ואז ירידה חדה- חשק למתוק… וחוזר חלילה התוצאה היא: אכילת יתר, כדור שלג של אכילה רגשית (מתוק/פחמימה ריקה יכולים להיתפס כמזון מנחם), השמנה , התסמונת המטאבולית ובינהם סוכרת סוג 2… לא לשכוח שסוכר הוא גם מזון פרו דלקתי- מעודד דלקת, מחריף דלקת (הרבה מחלות בגוף השורש שלהן הוא דלקת או שהן בעצמן דלקת) צריכה גבוהה ומתמשכת של סוכר במיוחד מסוכרים מוספים וממזון מעובד, תורמת לעלייה במצב דלקתי כרוני בגוף.
מנגנונים אפשריים כוללים: קפיצות חוזרות ברמות הסוכר והאינסולין , יצירת תוצרי גליקציה מתקדמים שינוי בהרכב חיידקי המעי ועוד.. כל אלה משפיעים לרעה על מערכת החיסון ומעודדים דלקתיות בגוף.
מה אפשר לעשות?
1.להימנע ככל הניתן מצריכה של סוכר/ פחמימות ריקות/ מזון עובד 2.שאוכלים פרי, לשלב אותו עם אגוזים (מייצב את רמות הסוכר) 3.לא להגיע לרעב קיצוני- (רעב חזק= המוח מחפש אנרגיה מהירה= מתוק) וגם לרוב, שאנחנו מאוד רעבים, נאכל מהר מידי ויותר ממה שהגוף באמת צריך. הזמנה לאכול בשעות קבועות , הגוף מאוד אוהב שגרות (כמובן שלא נאכל אם אין תחושת רעב)
4.לעשות את הגמילה מסוכר/פחמימות פשוטות בהדרגה (כמו בהכנה לניקוי - אייקון קורץ) לרוב חיתוך חד יצור התנגדות.. דוגמאות להדרגתיות: אם שותים שתיה חמה עם 1 כפית סוכר, ב3 ימים הקרובים נשתה עם ¾ כפית סוכר , 3 ימים אח"כ עם ½ כפית סוכר וכן הלאה.. או - אם אנחנו שותים שתיה מתוקה, נמהל אותה עם מים, בהתחלה קצת ואז נעלה בהדרגה, עד שנגיע למצב ששותים מים עם לואיזה ולימון (טיפ טוב למי שמרגיש/חושב שהוא לא אוהב מים)
5. הרבה פעמים החשק הוא בכלל התניה : מתוק מיד אחרי האוכל (מוכר ), מתוק עם הקפה, "לברוח" למתוק שלחוצים…. אפשר להחליף הרגל.. ואולי עוד לפני זה לשאול את עצמי: האם אני רעב או מחפש גירוי?
6.חוסר שינה וסטרס מעלים הורמונים (כמו קורטיזול, אדרנלין ) ומשבשים הורמונים (כמו גרלין, אינסולין ולפטין) כל השינויים ההורמונליים האלה מגבירים חשק למתוק. לכן חשוב לדאוג לשינה איכותית ורציפה (שינה היא ממש הדלק של מערכת העצבים שלנו) ושילוב של פעילות מרגיעה (כמו נשימות , ספורט, טיפול, הליכה יחפה.…)
כדאי לשים לב לסוכר מוסווה - ברטבים, יוגורט בטעמים, חטיפים "בריאים"..
החשק למתוק לא בטוח יעלם ביום, אבל הוא כן נחלש משמעותית תוך כמה שבועות אם מתמידים, המוח כמו מכויל מחדש