סוכות- חברה אנושית
יש משהו בחג הסוכות שמזכיר לנו אמת פשוטה ועמוקה – בני אדם לא נולדו לחיות לבד. אנחנו בונים סוכה מחוץ לבית, פותחים אותה לרוח, לשמיים, ולפעמים גם לעוברי אורח.
יושבים יחד, אוכלים, מדברים, צוחקים, מארחים ומתארחים.וזה לא במקרה.
החברה האנושית, הקשר, השייכות – אלו לא רק סיסמאות או המלצות לחיים טובים, אלו תנאים בסיסיים לבריאות שלנו.
למעשה, קשרים חברתיים חזקים תורמים לבריאות, לא פחות, מ: תזונה נכונה/ פעילות גופנית/ נשימה. בני אדם הם חיה חברתית – זהו צורך ביולוגי עמוק. כשאנחנו מבודדים, הגוף מפרש את זה כמצב סיכון. הורמוני סטרס עולים, המערכת החיסונית נחלשת, וגם הבריאות הנפשית מתחילה להיסדק.
לקשרים חברתיים משמעותיים יש השפעה חיובית על תוחלת החיים, איכות השינה, לחץ דם, ותחושת משמעות. ידוע שאנשים עם קשרים חברתיים טובים הם בעלי סיכוי נמוך יותר למות בטרם עת, בהשוואה לאנשים בודדים.
לא מדובר רק ב"לא להיות לבד", אלא בלחוות שייכות אמיתית... חיבוק עוטף, הקשבה אמפטית, עיניים טובות- התחושה שיש מישהו שאכפת לו ממך – ושגם לך אכפת ממנו.
מה היה פעם..
בתרבויות עתיקות – כמו גם ביהדות – האירוח היה אקט של קדושה. לא סתם אנחנו מזמינים לסוכה את "אושפיזין" – דמויות מיתולוגיות שמסמלות ערכים שונים. אולי זה בא ללמד שגם כל אורח מביא איתו סיפור, אנרגיה, שיעור.
לפני עשרות אלפי שנים ולמעשה, במשך רוב ההיסטוריה האנושית, חיינו בקבוצות קטנות של ציידים-לקטים.החברה אז לא התבססה על תחרות, אלא על שיתוף, הדדיות ותלות הדדית. כל אחד ידע שהוא חשוב למעגל. בין אם הוא טוב בציד, בליקוט, בטיפול בילדים או בסיפור סיפורים.
החיים בשבט התנהלו בקצב טבעי:
🔥ישנו קרוב אחד לשני, סביב האש.
🔥חלקו אוכל, כלים, זמן וחוויות.
🔥תמכו זה בזו – גם בלי הרבה מילים.
ולכן, כשאנחנו נפגשים סביב שולחן חג, יושבים במעגל או מקשיבים לסיפור – אנחנו לא סתם "עושים משהו חברתי".אנחנו מחזירים לעצמנו משהו עתיק, שורשי, שטבעי לנו להיות בו.
ההמלצה בחג היא לפגוש, לבקר חברים/משפחה, ולהזמין אותם אליכם.לשמוח על כל אורח, לגלות מה המתנה הלא חומרית שהוא מביא איתו.
מה אפשר לעשות יחד?
גם הדברים הפשוטים ביותר – לחלוק סיפור, לעזור במשהו קטן, לצחוק יחד – יוצרים רקמה של שייכות.
כשאנחנו חושבים על "להיות יחד", חשוב לזכור שזה לא רק על לשבת באותו חדר, אלא על להתחבר באמת, להיות בכוונה של נוכחות.
אז יש את ה לבשל ולאכול יחד – האכילה המשותפת מווסתת סטרס, משחררת אוקסיטוצין (הורמון החיבור), ומזכירה לנו שאנחנו חלק מדבר גדול.
ומי שיש לו חצר/גר בקרבה למרחב פתוח, זה זמן נהדר להדליק מדורה, לשבת במעגל – עוד טקס קטן שיוצר תחושת שייכות, חוויה משותפת שגדולה מסך חלקיה.
ולפעמים, הדרך הכי טבעית ולא-מאיימת להתחבר היא פשוט לשחק. משחקים – במיוחד משחקים חברתיים לכל המשפחה – יוצרים מרחב של צחוק, שחרור, גילוי, ושיתוף.הם כמו גשר – בין גילאים, בין אנשים, ולפעמים גם בין עולמות.
משתפת בכמה רעיונות פשוטים שמתאימים לרוח חג הסוכות, או לכל התכנסות משפחתית-חברתית:
🙃 שניים של אמת, אחד של שקר. כל משתתף אומר שלושה דברים על עצמו. שניים נכונים, אחד שקר. האחרים צריכים לנחש מה לא נכון. משחק פשוט ומצחיק שגם חושף פרטים מפתיעים.
🙃 שליח סיפורים .יושבים במעגל, מי שנבחר להתחיל מספר סיפור באוזן של הבא אחריו, שעובר לאוזן של הבא אחריו, עד הסוף – ואז שומעים מה יצא. גרסה מתקדמת של "טלפון שבור".
🙃 משתפים ולא שופטים כל אחד מספר סיפור קצר שקרה לו/שהוא עשה (שלא סיפר עדיין), כמו סוד שלו, משהו שהוא כמו תעלול או "אסור". זו הזדמנות לשתף ולפרוק בלי שישפטו אותך על מעשייך.הזמנה היא להחשוף לאור סיפורים קלילים ומצחיקים.גם ההורים יכולים לחשוף תעלולים שלהם בתור ילדים..ככה אנחנו מקבלים עוד פרט על אדם אהוב שיכול ליצור עוד הכרות וקרבה.
🙃 וכמובן שיש היום משחקי קופסא ממש נחמדים שמתאימים לכל המשפחה.
משחקים הם לא רק לילדים. הם מאפשרים לנו להיות נוכחים, להיפתח, להשתחרר, לצחוק ולהרגיש שייכים.במשחק, אין מעמדות, אין גיל , יש רק את הרגע ✨
אז אם אתם מארחים בסוכה, או סתם רוצים רגעים של חיבור אמיתי –אל תחששו "לשחק". כי בתוך הצחוק, ההבעה והשטות – יש ריפוי. יש זיכרון עתיק של חיבור ויש את הפשטות שבביחד.
תזכרו: לא נועדנו רק לשרוד את העולם הזה. נועדנו לחיות אותו – יחד. לא צריך הרבה, מספיק שנעשה משהו קטן - אבל יחד 💚